שאל את הרב - כבוד המת, נפטרים, ודיני אבלות
יש לכם שאלה לרב? מלאו את הטופס ותשאלו את הרב רק לפני שאתם שואלים תוודאו שלא קיימת תשובה ברשימה למטה
שם*
טלפון
אימייל
שאלה*
תשובות של הרב
עמוד מתוך: 2
ראשון | אחרון
הרב יעקב רוז'ה 17.01.15

מתנדבי זק"א הבאים לפנות נפטר מבית, האם יש להם להיזהר בצוואתו של רבי יהודה הנשיא , שלא יצא אדם מפתח הבית לפני הוצאת המת?

מתנדבי זק"א המפנים נפטר מבית, אין להם לחשוש לצוואתו של רבי יהודה החסיד, משתי סיבות:

א. למתעסקים מותר  לצאת ראשונים. 

ב. העיסוק נהוג רק בזמן לווית המת ולא בזמן פינו
הרב יעקב רוז'ה 07.02.15

א. נפטר שנקבר בבית קברות נכרי. לאחר זמן מה הוציאוהו משם וקברו אותו בבית קברות יהודי כדת וכדין. מתי חלים דיני האבלות והקדיש. האם מעכשיו שנקבר מחדש או בזמן שנקבר מהתחלה אפילו בבית קברות נכרי?


ב. במקרה שנפטר נקבר מסיבה כלשהיא בבית קברות נכרי  האם לפי התורה מתקיים המצוה של "קבר תקברנו" ??

א. כל דיני האבלות ואמירת הקדיש  חלים מהקבורה "הראשונה". למרות שנקבר בבית קברות נכרי.

ב. גם אם נקבר בבית קברות נכרי. קיימו את המצווה מן התורה של "קבור תקברנו". 
אבל צער גדול יש לנפטר כל זמן שהוא קבור בין גויים.

הרב יעקב רוז'ה 14.02.15

באזור המרכז אנו נפגשים פעמים רבות על מסילת הברזל, בתאונות מחרידות בין רכבות לרכבים פרטיים או בין הולכי רגל לרכבת. במקרים אלו הפיזור על פסי הרכבת הוא רחב היקף, עד כמה חובה לטרוח לאסוף את חלקי הגופה, והאם יש הבדל בין חלקי רקמה לדם?

א. חובת קבורה מדאורייתא היא על בשר עד כזית (תוס' יו"ט שבת פ"י מ"ה) ועצם עד כשעורה (שבט הלוי ח"א קל"ד), פחות מכאן לכתחילה יש חיוב קבורה מדרבנן אפילו בכלשהו, משום גניזה (חת"ס ח"ב שנ"ג).

ב. קבורת דם הינו מדרבנן כנזכר בשו"ת מהרש"ם (סי' קס"ב) וז"ל: ואף שקיי"ל דהמלין מתו  עובר בלא תעשה היינו בהמת גופיה אבל גבי הדם וודאי דלא שייך בל תלין וכו'. ולכן לכו"ע חיוב  הקבורה בדם הוא רק מדרבנן, עכ"ל:

ג. לכתחילה יש לאסוף כל טיפת דם מחשש לדם הנפש, בדיעבד, בדם שיצא בוודאי לאחר מיתה יש להקל כדעת גשר החיים (ח"א פי"א אות ה') לאסוף רק אם יש רביעית דם במקום אחד.

לסיכום, להלכה למעשה: במקרה של תאונה  על מסילת ברזל , שכפי שצויין  בשאלה הפיזור הוא רחב היקף, מן הראוי לאסוף עד כמה שיד אדם מגעת, וחזקה על אנשי זק"א האמונים על מלאכת הקודש שיעשו את המוטל עליהם בדיקדוק ההלכה.

נ.ב 
אגב, בפגישה האחרונה שהייתה עם הנהלת הרכבת הציגו להרב רוז'ה נסורת לכסות את הדם , והרב אישר זאת מאחר שגם יותר נח לעבוד עם זה ויותר קל. (ראה ההנחיות החדשות שיצא למתנדבים ע"י אג"מ של זק"א למטפלים במסילת הרכבת ).

הרב יעקב רוז'ה 21.02.15

 למי אסור בשאילת שלום במחיצת המת?

א. השומר על המת -אסור להשיב שלום, (זיכרון מאיר על אבלות עמוד 217). 

ב. בזמן שהולכים ללוויה אין שואלים בשלום חברים, (גשר החיים עמוד ק"ל). 

ג. השומר על המת אסור בשאילת שלום או להשיב שלום, (נטעי גבריאל הלכות אבלות חלק א עמוד ס"ג).
הלכה למעשה: 

כל מי שנמצא במחיצת המת אסור בשאילת שלום. ולכן:
א. הנמצאים במחיצת המת אסור להם לומר "שלום" איש לרעהו.
ב.  אסור גם לומר "צפרא דמרי טב" (גשר החיים עמוד רכ"ה וכן נטעי גבריאל עמוד תמ"ו).
ג.  מותר לברך את חברו בשאר ברכות כגון: "תהיה בריא" או "תצליח" וכדו' (שם).  
ד.  כל האמור לעיל זהו בנוסף לאיסור של שיחות בטלות האסורות במחיצת המת משום "לועג לרש".
הרב יעקב רוז'ה שליט"א 19.03.15

שלום רב,


רציתי לדעת לגבי אזכרה וסעודת מצווה של שנה. 

בעלי ז"ל נפטר ב- א' סיון תשע"ד - 30/5/2014 ורציתי לברר מספר דברים:

1. האם נהוג לעשות אזכרה לאחר 12 חודשים (בלי 11 חודשים), באותו יום גם עלייה לקבר וגם סעודת מצווה, אני רוצה להקל על בני משפחתו הגרים רחוק מאיתנו לנסוע פעמיים אלינו. ובאיזה תאריך זה צריך להיות (האם נכון ב - א' סיון תשע"ה - 19/5/2015)? קודם בית עלמין ומיד אחר כך סעודת מצווה.

2: מה נהוג להגיש בסעודת מצווה בתום שנה ? שלא ייראה כמו מסיבת בר מצווה או חתונה - להבדיל, האם גם דגים וגם עוף -(בנוסף לכל ברכות המזונות השונים על פי הדת). מאוד קשה לי ולילדים, רגשית, עם ארוחות גדולות באבל !! כמו בחתונה, זה ממש לא עושה לנו טוב ולכן אני פונה לבדוק את הסוגיה.

אשמח לקבל תשובות ברורות לשאלותי בהקדם האפשרי ועל כך תודתי נתונה מראש. 

בברכה - מלי

מנהג הספרדים : לעשות סעודה ועליה לקבר בתום 11 חודש. בחודש ה12 רק עליה לקבר בלבד.

מנהג אשכנזים: בתום 11 חודש לא עושים מאומה רק מפסיקים לומר קדיש בלבד.

הבום 12 חודש עושים סעודה ועליה לקבר.

סעודה אפשר לעשות ערב קודם או באותו יום שעולים לקבר בענין זה אין הבדל בין ספרדים או אשכנזים.