פנייתך התקבלה
בהצלחה
הרשמה לניוזלטר
אני מסכים לתנאי התקנון
"בגלל נכותי לא אוכל לבקר את קבר אמי בבית העלמין

בסיומה של שבוע פעילות קדחתני והתרוצצויות אין סופיות של "המחלקה המשפטית של ארגון זק"א" נמנעה שריפת גופת נפטרת יהודיה והובאה בשלמות לקבר ישראל

מאת // אתר זק"א 24.03.2008

תשומת לב של שניים מאנשי צוות בית החולים לניאדו מנע השבוע את שריפת גופתה של נפטרת יהודיה על ידי חברת "עלי שלכת".

ביום חמישי שעבר, בשעת לילה מאוחרת הובאה מהמרכז הגריאטרי "מלבן" שבנתניה גופתה של נפטרת שלא היה עבורה מקום פנוי בחדר הנפטרים. ביום ראשון בצהריים. יוסי שטיגליץ, האחראי על חדר נפטרים בבי"ח לניאדו, הופתע לגלות כי טרם באו לקחת אותה לקבורה. "שמתי לב שאיש לא הודיע לנו כי מחכים לקרוב משפחה שיבוא מחו"ל או סיבת עיכוב יומיומית דומה לאיחור בשעת הקבורה ותהיתי לפשר העניין. יצרתי קשר עם "מלבן" ונעניתי שהיא איננה יהודיה ובתה מתכננת לקחת אותה לשריפה".

שטיגליץ פנה לשלום אליעזר שר, האחראי על נושאי דת ב"לניאדו", וביקש ממנו לבדוק האם אכן מדובר באשה שאינה יהודיה. בדיקה קצרה העלתה כי מדובר בנפטרת יהודיה ללא ספק. השניים יצרו קשר בחזרה עם העובדת הסוציאלית של המרכז הגריאטרי וקבלו בפניה איך יתכן שיישרפו גופתה של אישה יהודיה. שהציעה בתגובה לשוחח עם הבת ולהסביר לה את משמעות המעשה.

במפגש עם הבת במרכז הגריאטרי התברר שהיא בעצמה משוכנת מקום, על כיסא גלגלים, וחולה במחלת ניוון שרירים סופנית. הבת אישרה את יהדותה של אימה. "שוחחנו איתה והיא סיפרה לתומה", מספר שטיגליץ, כי "בגלל נכותה תתקשה לנסוע באוטובוסים לבית העלמין כדי לבקר בקבר אימה, ולכן החליטה לשרוף את גופתה ולשים את אפרה בחדרה בתוך צנצנת, במקום לכתת את רגליה כל פעם לבית הקברות. תוך כדי שיחה היא גילתה לנו הסכם שחתמה עם "עלי שלכת" ע"ס 11,000 ₪ תמורת שריפת הגופה. התברר לנו שהאם שנפטרה לא חתמה כל הסכם אלא הבת עשתה זאת מטעמי נוחות בלבד. אנו נתקלים לפעמים במצבים קשים של "תרומת הגופה למדע" כשהדבר מעוגן בחוק ומלווה בעורך דין, ואנו מנועים מלהתערב בכך, אבל כאן ניסינו לשכנע את הבת לחזור בה מהחלטתה".

שטיגליץ ושר פנו למיכאל גוטווין רכז המחלקה המשפטית של זק"א לבקשת עזרה. מכל'ה גוטווין ומתנדב וותיק נוסף של זק"א יוסי לנדא, השיגו רופא דובר רוסית שידבר אל ליבה של הבת בטלפון ובמקביל עירבו בפרשה את יו"ר המחלקה המשפטית של זק"א עו"ד דרור שוסהיים וחבר המחלקה הרב נחום קוק, ואלה הורו לבית החולים "לניאדו": "כל זמן שאין לכם אישור או צו מבית המשפט המורה אחרת, אינכם משחררים את הגופה לשום גורם".

ביום שני השבוע נזכרו בחברת "עלי שלכת" לשלוח רכב לקחת את הגופה ונענו בשלילה. לדברי שר "הבת של הנפטרת ביקשה לחתום על ויתור הסכם השריפה. אך כשהגענו ל"מלבן" הבת נעלמה. התברר שב"עלי שלכת" הפעילו עליה לחצים לקיים את החוזה החתום. איימו שלא תקבל את כספה בחזרה ואף תיאלץ לשאת בקנסות כבדים", הוא משחזר.

הנפשות הפועלות עירבו בפרשה כמה גורמים שבאדיבותם באו לעזרת הבת החולה ולפתרון מצוקתה. כל בקשתה של הבת הסתכמה באפשרות לבקר את קבר אימה פעמיים-שלוש בשנה בבית הקברות מהמרכז הגריאטרי, וב"עזר מציון" נענו למילוי בקשתה. ואילו "חברת קדישא" בנתניה הבטיחה לה שתיתן לנפטרת חלקה הסמוכה לשביל המעבר, כדי שתהיה לה גישה נוחה עם כיסא הגלגלים להגיע לקבר אימה ולא תצטרך לחפש אותו. בנוסף, הבת תקבל מהם חלקת קבר עבורה ליד קבר אימה, ללא תשלום נוסף, המשולם בכל מקרה אחר.

במקביל האדמו"ר מצאנז הורה לשר "יש כאן מצווה גדולה, ותלך עם הפרשה הזאת באש ובמים", והמליץ לשלוח את ד"ר חיים חפץ, רופא דובר רוסית מלניאדו, לבקר במרכז הגריאטרי. ד"ר חפץ התחייב בפני הבת, בנוסף לכל, לדאוג להחזיר לה את כספה ששילמה ל"עלי שלכת". הנהלת בית החולים לניאדו העבירה לידי ד"ר חפץ את הסכום הגבוה ששילמה בתה של הנפטרת ל"עלי שלכת": 11,000 שקלים, וזה נמסר לידה.

הלווית האם התקיימה ביום רביעי בצהריים בבית העלמין המקומי בנתניה, שלשם שינוי השתתף בה גם מנהל בית החולים "לניאדו", הרב חיים המרמן. "כשהחזרתי את הבת בחזרה מבית הקברות היא בכתה וסיפרה בהתרגשות על רצונה העז להביא את אימה לקבר ישראל.